חם עכשיו:

סוגי חשיש

מי לא מכיר את החשיש? חשיש מרוקאי, חשיש לבנוני, חשיש תורכי ועוד ועוד ועוד. יש כל כך הרבה סוגים שונים של חשיש בעולם שלנו, לכל אחד יש את הייחודיות שלו ואת שיטות ההכנה שלו. לא יודעים באיזה חשיש כדאי לכם לבחור? במאמר הבא נעשה לכם קצת סדר בראש בכל מה שקשור לחשיש.

מה הוא בעצם חשיש?

מקור המילה "חשיש" מגיע אלינו מהשפה הערבית או הפרסית. ישנם השערות כי מקור המילה מגיע אלינו מאזור שהיה מיועד לסחר באזור איראן. האזור קשר בין הרי ההינדו קוש המשתרעים מפקיסטן להודו.

החשיש מופק מטריכומות הקנאיבס (השערות שנמצאות על גבעולי ועלי הצמח ובעיקר על התפרחת), הטריכומות מכילות את שרף הצמח והם מופיעות בכל חלקיו של הצמח. הטריכומות נאספות בעיקר בפרחי צמח נקבת הקנאביס. ישנם זני קנאביס שמלאים בטריכומות, מה שהופך אותם למתאימים מאד לייצור חשיש. בקרב המגדלים הן נקראים "צמחי חשיש".
התוצר המוגמר הוא חומר מוצק, שמגיע ברמות קושי וגמישות שונות מאחד לשני, והוא מתרכך תחת חום. צבעו של החשיש נע בין צבע שחור לאדמדם כהה. הוא יכול להיות גם בגוונים של זהב ירקרק אם הוא מכיל גם חלקי צמח אחרים. את החשיש ניתן לעשן במקטרת, באנגים וג'וינטים. את תערובת החשיש לרוב מערבבים עם עלים או טבק כדי להקל על חווית העישון. בארצות ערב לרוב מערבבים אותו עם טבק הנרגילה.
אך יש גם אנשים שנוהגים ללעוס ולאכול אותו או להמיס אותו בתוך חמאה ולהוסיף אותו לתבשילים רבים. החשיש הוא חומר שנוח מאד לעבוד איתו במטבח וישנן תרבויות שמכניסות אותו לתפריט שלהם כבר מאות שנים, בעיקר באזור איראן והמזרח התיכון.
חשוב מאד לדעת, חשיש מקורי הוא דבר איכותי מאד. אך בעולם שלנו כיום, יש נטייה לעשות כסף על גבם של הצרכנים והיום אנו יכולים לראות המון מקרים של חשיש שמעורבב עם חומרים אחרים רק כדי ליצור משקל כבד יותר. חומרים אלו לעיתים מאד לא בריאים או עשינים.
זני החשיש השונים

רשימת זני החשיש היא רשימה בהחלט ארוכה ומפורטת, אפשר לשייך כל זן של חשיש והשפעותיו לצרכיו של האדם. חלק מסוגי החשיש שנמצאים ברשימה קשה מאד להשיג בארץ, לכן בטיול הבא שלכם לאמסטרדם או לקליפורניה תעשו לכם מסע בעקבות החשיש.

חשיש אמריקאי:

החשיש האמריקאי כמו בתחומים רבים בתרבות האמריקאית שמוכיחים לנו בכל פעם מחדש שהם יכולים לצרוך ולייצר את הכי גדול והכי חזק. כן, גם כאן, הם ממשיכים להוכיח לעולם שהם יכולים לעשות את החומר החזק ביותר. החשיש האמריקאי מאופיין בחוזקתם של החומרים הפעילים (THC ו-CBD)

החשיש האמריקאי מיוצר בעיקר בחוף המערבי. הוא שחקן חדש בתחום תעשיית הקנאביס האמריקאית. הצבע שלו נע בין ירוק כהה לחום ויש לו טעם המשתייך לזן ממנו הוא מופק. אחוזי ה-THC של החשיש נעים בין 20%-70%, מה שהופך אותו לאחד מסוגי החשיש שנחשבים לחזקים ביותר.

חשיש הולנדי:

החשיש ההולנדי הוא גם כן יחסית חדש ברשימת מוצרי הקנאביס, הוא מיוצר מקנאביס שגדל בתוך חממות וניתן לייצר אותו ממספר זנים שונים של קנאביס הולנדי. גם הוא נחשב לחשיש חזק ואחוזי ה-THC שלו עומדים על כ-59%. צבעו הוא ירקרק חום והוא מפיץ ריח וטעם מהזנים ממנו הוא מופק.
מחירו נחשב יחסית גבוה אם משווים אותו לסוגי חשיש אחרים והוא יכול להגיע למחיר של בין 20-40 יורו לגרם אחד.

חשיש מרוקאי:

החשיש המרוקאי הוא החשיש המפורסם ביותר, יש לו מוניטין גבוה מאד בעולם החשיש והוא החשיש הנצרך ביותר באירופה. החשיש המרוקאי מיועד מלבד לשעות הפנאי של המשתמשים, גם לחולים ותורם להתמודדויות עם כאבים מסוגים שונים.

החשיש המרוקאי הוא החשיש במפורסם והנצרך ביותר באירופה, מה שתורם הרבה לכלכלה המרוקאית. אף על פי הגיוון הרב של סוגי החשיש השונים שמגיעים אלינו ממרוקו, ישנם כמה מאפיינים זהים כמו: בצבע, במגע, בטעם, וכמובן בהשפעה שלו. הצבע שלו לרוב יהיה ירקרק-חום, סוג חשיש זה נחשב לחשיש חזק בעוצמה בינונית.

אחוזי החומר הפעיל בחשיש המרוקאי (החומר הפעיל שנקרא THC) משתנות בהתאם לזן הקנאביס שממנו הוא עשוי, אחוזי ה-THC נעים בין 1%-10%.

חשיש טורקי:

החשיש התורכי נחשב לאחד מסוגי החשיש האיכותיים ביותר, צמחי הקנאביס שממנו מופק החשיש גדלים באזור אנטוליה שבטורקיה. אופן ייצור החשיש הטורקי נעשה בצורה הדומה לאופן ייצור החשיש המרוקאי והלבנוני, כאשר תהליך איסוף הטריכומות דומה לאופן שבה אוספים אותן בלבנון וצורת המעיכה של החשיש דומה לייצור החשיש שנעשה במרוקו. אך, עדיין ישנם התווכחויות מי השפיע על מי.

לחשיש הטורקי ישנו צבע בגוון שחור-חום, והוא נחשב לחשיש ברמה בינונית בעקבות השפעתו מהחומרים הפעילים. אחוז החומר הפעיל (THC) בחשיש התורכי הוא בערך 9% THC.

חשיש לבנוני:

החשיש הלבנוני מופק בשיטה שבה צמחי הקנאביס נתלים הפוך, לאחר מכן הטריכומות "מנוגבות" מפרחי הקנאביס על ידי פיסת בד משי רך (כדי לאסוף בצורה עדינה את הטריכומות). לאחר מכן, הטריכומות נאספות ומאוחסנות למשך זמן של חודש פלוס, ורק לאחר מכן הן עוברות את תהליך המעיכה.

החשיש הלבנוני נחשב לחשיש ברמה בינונית, והוא מאופיין בגוון ירקרק צהבהב. אחוזי החומר הפעיל שיש בחשיש הלבנוני נעים בין 2%-12%.

חשיש ישראלי:

החשיש הישראלי מגיע אלינו מהשלטון העות'מאני, לכן חשיש זה הוא לא בדיוק חשיש ישראלי אבל לצורך ההסבר בחרנו להשתמש בשם חשיש ישראלי. יחד עם הקדמה, הגיע החשיש ואופן ההכנה שלו מלבנון ולכן החשיש הישראלי מאד דומה לחשיש הלבנוני. החשיש הישראלי השתנה מעט ורקם לו ייחודיות עם השנים. הייחודיות שאותה הוא יצר היא בעיקר מסוגי הזנים שממנו הוא מופק שהגיעו אלינו ממצרים ומסוריה.

החשיש הישראלי הוא בעל צבע חום-שחור וכמות החומר הפעיל שלו נע בין 1%-9% של THC.

חשיש מצרי:

החשיש המצרי זהה לאופן יצירת החשיש המרוקאי אך השוני ביניהם הוא בזני הקנאביס שבהם משתמשים. החשיש המצרי לרוב מכיל גם צמחים זכריים בשל בקרת האיכות הירודה, לכן הוא נחשב לאחד מסוגי החשיש הנמוכים הקיימים בשוק.

צבעו של החשיש המצרי הוא צבע חום, וכמות החומר הפעיל שניתן למצוא בו עומדת על כ-4% THC.

לסיכום:

רשימת סוגי החשיש עוד ארוכה וניתן להרחיב על כל סוג חשיש עוד הרבה מאד. סוגי החשיש הנוספים באים אלינו מפרס, אפגניסטן, הודו, נפאל, קשמיר, תאילנד, פקיסטן ועוד. לכל אחד מהם יש צבע ייחודי ואחוזי THC שונים. אך בסופו של דבר כולם מופקים בשיטות דומות ואף אחד ממדינות אלו לא המציא את גלגל החשיש.

מומלץ בשבילך:

מונרוק

מה זה מונרוק?

אם אתם חובבים מושבעים של קנאביס, בוודאי יצא לכם לשמוע את המושג "מונרוק (Moonrock)" אז …

כתיבת תגובה

דילוג לתוכן